כמעט שם! אנא מלא את הטופס לגישה מידית!
מלא את הטופס ותוכל להתחיל מיד!
מבטיחים לשלוח רק תכנים מעניינים ורלוונטיים ולא להעביר את פרטיך לגורם אחר!
רשמים בעקבות יום עיון בי"ח ברזילי 12.3.2019
מאת: אילאי גושן בן ארוש*
על יום העיון
כשקראתי את התכנית של יום העיון חייכתי בשמחה: אני מכיר כמעט את כל המרצים ביום הזה, כמטפלים מוכשרים ועתירי ניסיון בעבודה עם אוכלוסיית עוטף עזה הסובלת מזה שנים רבות ממציאות סוראליסטית של שיגרת חירום מתמשכת של כ18 שנים. בנוסף אני מכיר אותם כבני אדם מופלאים. אמרתי: בטח אני בא.
ולא התאכזבתי. יום העיון אורגן על ידי הצוות בניצוחה של אורטל בצורה מצויינת עם אוכל משובח.
ההרצאות היו מאלפות ומעוררות מחשבה מרחיבת דעת: אכן, EMDR זו דרך, שיטה, כלי ותפיסה שיכולה להתאים את עצמה למטפל ולגישתו. ובאמת כל אחד מהם הראה כיצד ניתן לשלב את ה-EMDR עם הגישה הטיפולית שממנה הגיע ולהתאים את כל השילובים למציאות הסוראליסטית של חיים בשגרת חירום:
מחשבות שעלו
כל המטפלים-מרצים התייחסו לזיכרונות קונקרטיים של אירועים ביטחוניים ספציפיים שקרו – ושלאחר התרחשותם חלה הדרדרות במצב הסימפטומטולוגי של מטופליהם. הקושי לתת מילים והקשר לחווייה כל כך מאיימת ומציפה ואשר מפרקת ארגון – הוביל למצב שבו הגוף / הסומה / ההתנהגות החלו לדבר באמצעות הסימפטומים המוכרים של PTSD: עוררות, המנעות, קוגניציות שליליות ופולשנות.
ניראה שבטכניקת ה-EMDR עיבוד החוויות הטראומטיות מתחיל לא אחת עם קושי לתאר "מה קרה שם" באופן מילולי מדוייק. המטופל מוצף מכמות ועוצמת הפרטים שנצרבו באופן טראומטי בזיכרונו ולעיתים ירצה לשתף אך לא יצליח, או מנגד יחשוש מחוויית ההיזכרות החוזרת – ויימנע משיתוף בפרטים. ה-EMDR איפשר במרבית המקרים עיבוד ראשוני שהוריד את סף המצוקה והרחיב את חלון הסיבולת – מה שאיפשר לתכנים וזיכרונות נוספים – לעלות ולהתגלות. 'אוקיי' חשבתי 'יש כאן משהו שחוזר'.
EMDR לא רק מסייעת להורדת סף מצוקה וחרדה, אלא גם לגילוי רכיבי זיכרון שהוסתרו בצל האירוע הביטחוני הטראומטי, עקב הבוהק הטראומטי של הזיכרון, או עקב דיסוציאציה.
שולה ברין, מטפלת ומדריכה מנוסה הביאה מקרה מורכב ביותר- שעדיין נמצא בתהליך טיפולי, ובו תושבת העוטף הסובלת גם מטראומה התפתחותית- מצליחה באמצעות הקשר הטיפולי עם שולה להלחם בנטייה לדיסוציאציה, באמצעות גילוי ועבודה על הילדה הפנימית שחוותה טראומה מתמשכת בילדות.
היא הראתה כיצד צריכה המטפלת להיות קשובה בכל רגע לגילוי של מידע-רגשי חדש שה-EMDR יזמן אצל מטופלת עם פוסט טראומה מורכבת. ניתן להניח כי אצל מטופלים עם פוסט טראומה "פשוטה" או "חד-פעמית" הגילוי של מידע-רגשי חדש עשוי לסייע בהרחבת עץ ההקשרים של ה-AIP – במובן
האדפטיבי שלו.
לדוגמא, כאשר מטופל שחווה את עצמו לבד בזירת האירוע הטראומטי – מגלה בזיכרונו גם את האחרים שהיו ונפגעו יחד אתו – יש כאן גילוי של מידע-רגשי חדש שה-EMDR מזמן- ואז ניתן לראות שבמקום ה-NC של "ננטשתי" / "אני לבד בעולם" של עמדת הקורבן – אנו רואים התרחבות אדפטיבית: במקום 'חוויית-בידוד'
יש 'חוויית-יחד' - קשה ככל שתהיה.
יש התפתחות לא רק עקב דה-סנסיטיזציה, אלא ייתכן שגם כתוצאה מגילוי של מידע-רגשי חדש שה-EMDR מזמן, כפי שקורה בעת תהליך העיבוד.
לעומת טיפול בפוסט טראומה, הרי בטיפול בפוסט טראומה מורכבת – יש להיזהר שבעתיים ממה שעלול להתגלות. לדבריה של שולה "יש שם בור שמחכה כל הזמן להתגלות". הבור הוא הדיסוציאציה המבנית שלא תמיד נגישה או ידועה למטופלת. יש כאן גילוי של מידע-רגשי חדש שהEMDR יזמן- והוא עלול להיות מסוכן. והסכנה כפולה, כיוון שגילוי הדיסוציאציה המבנית לא נעשה באופן מסודר וליניארי, אלא עלול לתקוף בכל רגע- בוזמנית עם ההיזכרות הקונקרטית הביטחונית. ולכן יש צורך בהמשך ליווי והטיפול של שולה במטופלת
זו – נמשך גם עד היום.
צור שלג, שאותו שמחתי להכיר, הביא מקרה מורכב ביותר מבחינה טיפולית, בו הוא מטפל בנערה הסובלת מהתקפי חרדה בגישה פסיכודינאמית הכוללת גם דילמות מורכבות של העברה. הוא תיאר כיצד השילוב שעשה בהמשך עם EMDR סייע להפחית את המצוקה ולאפשר גילוי של זיכרון קשה שהנערה ראתה – ושייתכן עמד בבסיס הרקע להתקפי החרדה. לדברי צור, הזיכרון הקשה ביותר אכן היה חשיפה לאירוע טראומטי קשה אשר עלה כבר ב-float back, אך ממש בכותרת. הסימפטומים הקשורים בו החמירו ככל שהסימפטומים החרדתיים סביב המתיחות הביטחונית ירדו. על אף שלא ברמה כל כך ברורה וחדה כמו פה, אבל מבחינה דינמית הוא ניפגש עוד מספר פעמים בעיבודים שבהם כאשר מפחיתים חרדה מאירוע טראומטי אחד, גובר העיסוק הנפשי באירועים טראומטיים אחרים.
לתחושתי מעניין לחשוב עוד בתופעה הזו: כיצד סימפטומים שהופיעו לאחר אירועים טראומטיים ביטחוניים קונקרטיים יורדים - יחד עם עלייה של SUD בתגובה לגילוי רגשי של זיכרון טראומטי קדום יותר מהעבר? ניראה שירידת ה-SUD מאפשרת למשהו להיפתח, כמו מניפה. אז נפתחת נגישות לחלקי-טראומה או לטראומות קודמות ונוצר מצב שבו הזיכרון פועל ונגיש ומאפשר חשיפה לעוד מקומות פגיעים בנפש- ובאמצעות הטיפול – לעיבודם. נותרה תהייה לגבי הכיווניות.
אשמח לגלות..
מיכל הריס ורתם שטרנברג, הציגו מודל המתפתח ביחידות הקליניות של מרכזי החוסן שביישובי עוטף עזה, ל- טיפול משפחתי בחוויות האיום הביטחוני המתמשך, בעזרת EMDR. המודל מתאר עבודת עיבוד משפחתית לזכרונות הטראומטיים והאירועים מעוררי החרדה, תוך הדגשה ושימוש במשאבי ההתמודדות המשפחתיים. המודל שהוצג, מאפשר הן עיבוד של אירוע מסוים משותף והן עיבוד של החוויה הכוללת,
של חיים תחת איום בטחוני מתמשך. חשיבות התהליך כפי שהוצג היא, ביציאה מן הטראומה הפרטית של כל
בן משפחה, אל המרחב הבין אישי- משפחתי. דרך העבודה שתוארה, הכוללת כלים מתוך- EMDR ילדים, פרוטוקול ה- G-TEP ופרוטוקול ה-R-TEP, הומחשה בעזרת דוגמאות מתוך טיפולים.
סינטיה רסקין עסקה בשילוב אלמנטים לא וורבאליים בטיפול בחוויות ביטחוניות קשות של ילד שסבל מחרדות והרטבה עקב המצב הביטחוני. חוויות קשות אלו לא ניתנות להמשגה ולארגון וורבאלי- במיוחד אצל ילדים,
וכך החוויה המציפה והקשה להמשגה התגלתה לעיניי המטופל כעולם דימויים עשיר בארגז החול – ואיפשרה עיבוד EMDR שהקל על הסימפטומים.
ולבסוף הגיע חיבוק עבורנו, המטפלים. מירתה שניר עסקה בנו ובתגובותנו לעבודה עם פוסט טראומה. לדבריה, לעיתים אנחנו מרחיקים בדיסוציאציה את החוויה הקשה שמתאר המטופל בפנינו. המטרה היא טובה, על מנת לשרוד כמטפלים, כמי שקשוב לצרכיהם של המטופלים שנפגעו. אך המחשבות הלא מעובדות נותרות אצלנו גולמיות ועלולות ליצור טראומטיזציה משנית (compassion fatigue- Fogley 1995) טראומטיזציה עקיפה – החשיפה לרוע משנה סכמות אצל מטפל (McCann & Pearlman 1990) ובהחלט יש צורך מקצועי להכיר בכך דווקא בטיפול EMDR, בו יש מקום מרכזי לעיסוק בטראומות שלעיתים אינן קלות כלל.
את יום העיון חתם ד"ר אודי אורן אשר תיאר את המצב המסתמן כיום בארץ ובעולם. לדבריו, מחקר שיפורסם בקרוב מדבר על כך שמתחילה להיות יותר הבנה לגבי מידת האפקטיביות של ה-BLS (גם אם ההבנה עדיין לא מלאה): להבנתי, הוא סיכם שרק כאשר יש אינטגרציה בין מס' רשתות במוח – נוצרת אינטגרציה מערכתית. עוד תיאר מחקר נוסף שמאשר כי ה-EMDR היא בטוחה ויעילה במספר אוכלוסיות: טיפול רגשי בחולים אונקולוגיים, במחלות נפש ובדיכאון.
הרהור לסיום
בסוף היום יצאתי בהרגשה מהורהרת (חיובית..) אודות ההתפתחות והצמיחה שמתרחשות ב-EMDR.
יותר שילובים ואינטגרציות של EMDR עם הגישות הטיפוליות הקיימות וגם יותר דרישה לטיפולי EMDR מצד השטח. יותר ויותר אנשים פונים לטיפול EMDR לאחר ששמעו, התנסו או קראו על השיטה.
ה-EMDR זו דרך טיפול חיה ונושמת שמתאימה את עצמה למגוון מקרים טיפוליים ולא רק- אלא מתאימה את עצמה גם למגוון מטפלים. יש ב-EMDR יכולת הכלה איטית, חזרתית שאומרת "לך עם זה".
מובן וחשוב לפתוח את האפשרות של EMDR לעוד קהלים שאינם מכירים את השיטה, לכן אולי כדאי להוסיף לצד כל הרצאה כוכבית או סמל קטן (כפי שעושות מסעדות שמציינות שזהו מאכל לטבעונים) גם כאן- זו הרצאה שמלווה במבוא למי שלא למד EMDR. לדעתי הדרך להסביר על הטיפול היא פשוט לטפל.
ובכנסים וימי עיון - לדבר בשפה של EMDR.
*אילאי גושן בן ארוש, מטפל EMDR מוסמך, מטפל באמנות (MA), שירות פסיכולוגי שער הנגב,
לתגובות: ilaigoshen@gmail.com
.
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר