גם אני בעד הצעת חוק חלופות מדיניות תחילה

"פסילתן על הסף של חלופות בתחום המדיני בלי שהוצגו לקבינט, מנעה מחברי הקבינט לשקול חלופות אלו, ולדון בסיכוייהן ובסיכוניהן"
מבקר המדינה, בדו"ח על צוק איתן

3 מרכיבים עיקריים בהצעת החוק:

מנגנוני בקרה

בקרה ודיווח כדי לאפשר לציבור לוודא שהחוק מתקיים בפועל:

חיזוק ועדת החוץ והביטחון כגוף שאמון על הבקרה של תהליך בחינת החלופות

פרסום דו"ח תקופתי בלתי מסווג לציבור

הסדרת זמן

הסדרת זמן לדיונים בחלופות מדיניות, כדי להבטיח שבידי מקבלי ההחלטות נמצא הידע הנדרש בזמן חירום; ואולי אף למנוע את ההגעה לחירום:

הסדרת דיונים תקופתיים ומובנים של הקבינט המדיני בטחוני (הגוף המחליט על יציאה למלחמה או למבצע צבאי)

בשגרה ובחירום

הקצאת משאבים

הקצאת משאבים לבחינה ולפיתוח חלופות מדיניות כדי ליצור ידע, תכניות מגירה ויוזמות מדיניות מקדמות שלום:

חיזוק המטה לביטחון לאומי (המל"ל) והקול המדיני בתוכו

העשרת הדיון בקולות נוספים: מכוני מחקר, גורמי חברה אזרחית ונשים (ברוח החלטה 1325)

רוצה לעזור בקידום הצעת החוק?

הזמינו מפגש על הצעת החוק

תרמו לקידום הצעת החוק

קראו את תנאי השימוש באתר

תמכו בהצעת החוק!

75% תומכים בחוק חלופות מדיניות תחילה*

82% חושבים:

המשך הסכסוך עם הפלסטינים פוגע בישראל.

79% אומרים:

מקבלי ההחלטות בישראל לא עושים הכל כדי למנוע את סבב הלחימה הבא

75% תומכים

בחקיקה שתחייב את מקבלי ההחלטות לפתח ולבחון לעומק חלופות מדיניות בעת שגרה ובעת חירום.

  1. *סקר מדד השלום נערך באוקטובר 2019 ע"י "תכנית אוונס לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת תל-אביב ומכון מדגם, בקרב 600 מרואיינים המהווים מדגם ארצי  מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת. מהסקר עולות התוצאות הבאות (שמתייחסות לבעלי הדיעה)

על הצעת החוק:

הגשת הצעת החוק - הכנסת ה-24:

הגשת הצעת החוק - הכנסת ה-23:

מתוך הכנס באוניברסיטת תל אביב 7.11.2019 ומתוך כנס החירום בכנסת 22.06.2020:

מתוך הכנס ב-INSS  ב-18.6.2019: