חשש לעצירת יצוא תוצרת חקלאית טרייה מישראל לאירופה

(עדכון) - הסיבה: הימצאות של מזיק בגידולים בשם "עש התפוח המדומה" ■ אחרי ההתראה מהאיחוד האירופי, קנדה הודיעה כי היא עוצרת את יצוא הפלפלים מישראל בהיקף של 2,000 טון בשנה

עש התפוח המדומה / צילום מסך
עש התפוח המדומה / צילום מסך

אחרי התראה ההתראה מהאיחוד האירופי לעצירת היצוא החקלאי מישראל: קנדה הודיעה כי היא עוצרת את יצוא הפלפלים בהיקף של 2,000 טון בשנה.

הבוקר (ג') נודע כי מדינת ישראל קיבלה התראה מהאיחוד האירופי לפיה ייעצר היצוא של חלק מהגידולים לאירופה החל מ-1 בינואר 2018 אם לא יינקטו צעדים מיוחדים. הסיבה: הימצאות של מזיק בגידולים בשם "עש התפוח המדומה". בתקופה האחרונה התגברו בעולם תפיסות המשלוחים עם המזיק, ומכאן ההחלטה לנקוט בצעדים דרסטיים.

היקפי היצוא של מדינת ישראל בתוצרת צמחית מסתכמים ב-4.4 מיליארד שקל בשנה, ומתוכם היקף הסחורה שעלול להיות נגוע להערכת משרד החקלאות הוא של 1.7 מיליארד שקל. אולם הפסקת היצוא עשוי להביא לפגיעה גם בשוק המקומי, ולפי הערכות של משרד החקלאות, היקף הנזק הכולל עשוי להגיע עד 9 מיליארד שקל, והשאלה הגדולה היא על מי המשמעויות יושתו - על החקלאים עצמם, או שהם ימומנו על-ידי המדינה.

"עש התפוח המדומה" הוא מזיק רב-גידולים, העלול להסב לתוצרת החקלאית נזק גדול מאוד. בעולם כולו, ובעיקר באפריקה, תוקף העש יותר משבעים סוגים של גידולים חקלאיים, וביניהם הדרים, רימונים, אבוקדו, אנונה, ליצ'י, אפרסמון, מנגו, פירות, עצי פרי אגוזיים, ענבים, גויאבה, כותנה, תירס, פלפל ועוד. בשנים האחרונות התעצמו נזקיו של העש בארץ.

"עש התפוח המדומה" הוא מזיק הנחשב לקשה מאוד להדברה בתנאי הארץ בשל מספר גורמים עיקריים: הוא פעיל כל השנה, עלול לעבור בנקל מגידול אחד למשנהו, עלול להקים מספר רב של דורות, קשה לזהות ביצים וזחלים לאחר חדירתם לפרי. בנוסף, על-פי דרישות של מדינות המייבאות מישראל, הדברת העש מוגבלת לתכשירי הדברה ידידותיים לסביבה, ויעילותם אינה מיטבית.

"עש התפוח המדומה" הוא מזיק הסגר, המסכן מאד את המשך היצוא של פירות לחו"ל בשווקים העיקריים באירופה, בארה"ב, בקנדה, ביפן ובקוריאה.

השירותים להגנת הצומח בחו"ל פסלו מספר רב של משלוחי תוצרת חקלאית שבהם נמצא העש בשנה החולפת, ועל כן התקבלה לאחרונה הוראה מהאיחוד האירופי המחייבת את ישראל לשנות את השיטה של הפעולות שיש לבצע נגד המזיק. על כן תשתנה השיטה של הוצאת תעודות הבריאות בישראל לגידולים המיועדים ליצוא, ועל ישראל להציג עתה לאיחוד האירופי פרוטוקול גידול חדש לטיפול "עש התפוח המדומה" שיאושר על-ידם. יצואנים שלא יעמדו בדרישות ובכללים החדשים, לא יוכלו לייצא את התוצרת החקלאית לאירופה.

נוכח האיום הממשי על יצוא גידולים חקלאים מישראל, שהחמיר בשבועות האחרונים, נערך משרד החקלאות וגורמים מטעמו, הכוללים את השירותים להגנת הצומח, שירותי ההדרכה לחקלאים והמדען הראשי, לקידום מהיר של דרכים להתמודדות נגד מזיק קשה זה. פעילות זו נעשית בשיתוף-פעולה עם חקלאים, ארגוני חקלאים, מועצות הייצור, בתי אריזה, יצואנים ומלווים מקצועיים נוספים.

במשרד החקלאות מודעים למזיק כבר מ-2011 ומנסים לעודד את החקלאים להתמודד איתו באמצעות שיטות כמו ריסוס או הפצת זכרי עש שימנעו התרבות של המזיק. במשרד אמרו היום ל"גלובס": "החקלאים לא משתפים פעולה, הם מדלגים על זה, והם צריכים להבין שהאיום הזה הוא פה כאן ועכשיו, ולא מחר ואולי ונדמה לי".

במשרד החקלאות מעריכים כי פתרון אפשרי שעשוי לצמצם את הפגיעה ביצוא, עשוי להיות הגדרה של "אזורים נקיים" בישראל מהעש אשר ניתן יהיה לייבא מהם בפיקוח מתאים, אולם גם לו תהיה עלות גבוהה, עלות משוערת של 4 מיליון בשנה והעסקה של 35 פקחים.