סל המחירים לצרכן (גרפיקה: דבר ראשון).
סל המחירים לצרכן (גרפיקה: דבר ראשון).

בפתיחת השנה הנוכחית עדכן הלמ"ס את המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה לפיהן מחושב מדד המחירים לצרכן. בכדי לחשב את המדד נדרש הלמ"ס להעריך את סך ההוצאה החודשי הממוצע למשק בית בישראל, ולבחון את העלייה או הירידה בכל אחד מרכיבי הסל כחלק מההוצאה הכוללת. בכדי שהמדד יהיה מדויק ככל הניתן, מעדכן הלמ"ס אחת לשנתיים את מבנה המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה בהתאם לממוצע ההוצאה של משקי הבית בישראל בשנתיים האחרונות.

בעדכון האחרון שנערך כאמור לפני כשבוע העלה הלמ"ס את אחוז מרכיב הדיור ל-25% (במקום 24.7%) והוריד את משקלו של סעיף התחבורה והתקשורת ל-19.3% (במקום 19.7%). סעיף המזון נשאר בשיעור של 16.7%.

בנוסף לחישוב ההוצאה הכוללת, מחשב הלמ"ס את ההוצאה בחלוקה לחמישוני הכנסה. כך ניתן לבחון את השונות בסל ההוצאות בפילוח מעמד כלכלי חברתי. כך לדוגמה, ניתן לראות כי בעוד ההוצאה על סיגריות וטבק מהווה רק 0.7% מההוצאה של החמישון העליון, היא מהווה 3.4% מההוצאה של החמישון התחתון, וכי תרבות ובידור מהווה 6.3% מההוצאה של החמישון העליון על תרבות ובידור לעומת 3.9% מהחמישון התחתון. פער בולט במיוחד נמצא בסעיף התחבורה: 21.9% מהוצאות החמישון העליון, לעומת 10.8% מההוצאה של החמישון התחתון, הנוטה להסתמך יותר על תחבורה ציבורית. פער בולט נוסף הוא בתחום המזון, המהווה מרכיב הוצאה גדול בהרבה בעבור המעמדות הנמוכים (מלבד ארוחות מחוץ לבית – המהוות 4.2% מההוצאה של החמישון העליון ורק 2.2% מההוצאה בתחתון).