סאגת חוק ג'נין ג'נין נמשכת. נדחתה ההצבעה - סרוגים

סאגת חוק ג'נין ג'נין נמשכת. נדחתה ההצבעה

יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת דוד רותם, דחה היום את ההצבעה על חוק 'ג'נין ג'נין'. נחמן שי: "לא יהיה זה נכון להחריג את קבוצת לוחמי צה"ל מעבר לקבוצות האחרות".

סאגת חוק ג'נין ג'נין נמשכת. נדחתה ההצבעה
  צילום: פלאש 90

הבוקר (רביעי) נרשם פרק נוסף בסאגת 'חוק ג'נין ג'נין', כאשר יו"ר ועדת החוקה ח"כ דוד רותם החליט לדחות את ההצבעה ולנעול את הישיבה.

כזכור, לפני שנה וחצי אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את חוק ג'נין ג'נין של ח"כ יוני שטבון, שתאפשר ללוחמי צה"ל להתגונן בפני השמצות ולתבוע דיבה. אלא שב- 25 ביוני 2013 יצא היועץ המשפטי נגד חוק ג'נין ג'נין בטענה שהחוק פוגע בחופש הביטוי ולפיכך אינו חוקתי וכתוצאה, נעצר תהליך החקיקה וחוק ג'נין ג'נין עוכב.

שנה וחצי של מאמצים פוליטיים מרובים, הצליח יוזם החוק ח"כ יוני שטבון להחיות את החוק ולהביאו שוב לאישור וועדת החוקה זאת, כאמור, חרף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה.

כצפוי, הדיון היה סוער מאוד ובעלי עניין רבים השתתפו בדיון לרבות המשנה ליועמ"ש לממשלה אורית קורן, ד"ר דוד צנגן שהיה מלוחמי המילואים שצולמו בסרט ג'נין ג'נין, נציגים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, נציגים מאגודת העיתונאים ועוד.

כבר בפתח הדיון, הוצג נוסח חלופי לחוק אשר נוסח על ידי היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד סיגל קוגוט. על פי הנוסח המוצע, נטען כי אין להחריג דווקא את לוחמי צה"ל כקבוצת אוכלוסייה ייחודית ויש לאפשר לכל קבוצה שהיא לתבוע לשון.

 

למותר לציין, שח"כ שטבון התנגד נחרצות לנוסח החדש וטען כי "מי שמחרפים נפשם בחזית הם בוודאי אוכלוסייה ייחודית. דווקא ההרחבה היתרה המוצעת כאן היא שתפגע בחופש הביטוי". אולם, התפנית החדה ביותר שנרשמה הגיעה דווקא מכיוונו של ח"כ נחמן שי החתום כיוזם על חוק ג'נין ג'נין יחד עם ח"כ שטבון.

ח"כ נחמן שי, תא"ל במיל': "דווקא בימים אלו בהם אנו נדרשים להדגיש את ערך השוויון, לא יהיה זה נכון להחריג את קבוצת לוחמי צה"ל מעבר לקבוצות האחרות. זה לא שוויוני. אם נאמרו דברי בלע על כל קבוצה שהיא בחברה הישראלית, היא צריכה זכות להגן על עצמה. לא רק ללוחמי צה"ל".

יוזם החוק, ח"כ יוני שטבון אמר: "לא יעלה על הדעת שדווקא בעת הביטחונית הקשה הזאת, בוחרים היועמ"ש ונציגיו לפגוע בלוחמי צה"ל ולמנוע מהם את הזכות לשם טוב. זוהי כפיות טובה שאין כדוגמתה, קיבלנו היום הוכחה נוספת לחשיבות המערכה כנגד המשפטיזציה המשתוללת בישראל. חבל לי שגם חברי ח"כ ותא"ל במיל' נחמן שי, החתום על החוק, החליט לחזור בו מהתמיכה בלוחמי צה"ל. ברור לי שעם ישראל ברובו המוחלט מעוניין בחוק הכרת הטוב ללוחמים".

עוד הוסיף שטבון, כי "כלוחם, לא תמיד ברור לך ממה עליך להישמר יותר מיידוי אבנים של רעולי פנים או מפרובוקציות מצולמות", והבהיר כי "לא ייתכן שחיילי צה"ל יהפכו למטרה נייחת להשתלחויות ברוטאליות חסרות רסן, מבלי יכולת להגיב ולהגן על שמם הטוב. אני מבטיח שאעשה הכל כדי שהחוק ימשיך בתהליך החקיקה וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, זה באינטרס הביטחוני והמוסרי שלנו כחברה ומדינה".

כאמור, בדיון נרשמו חילופי דברים מימין ומשמאל כאשר אריק בכר, נציג מועצת העיתונות הרחיב את הדברים טען כי "צה"ל, עם מערך ההסברה הגדול שלו אינו זקוק להגנה". דבריו היו המשך לדברי המשנה ליועמ"ש עו"ד אורית קורן אשר שוב קבלה על הפגיעה הגסה, לטענתה, בחופש הביטוי.

לעומתם, מתן פלג, מנכ"ל "אם תרצו" טען כי "הכנסת היא בית מחוקקים, לא בית משפטנים וככזו היא צריכה לעסוק במוסר וערכים. חיילי צה"ל נתונים לפרובוקציות שקריות מידי יום, ולבית המחוקקים יש חובה להגן עליהם".

עליו הוסיף עמית ברק, ראש קשרי ממשל של פורום גיוס העדה הנוצרית: "חיילי צה"ל הם לב הקונצנזוס של הציבור, לא ייתכן שבריונות משפטנית תמנע מהציבור לממש את ברית ההגנה ההדדית הבלתי כתובה בין העם לחייליו, בה החיילים בחזית והעם נותן להם גיבוי מוסרי".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו